#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. א האם מותר לטעום בתענית או בלי ברכה?	מותר לטעום בתענית עד שיעור רביעית, ואין צריך לברך.	ברכות יד.		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ב האם מותר לאדם קודם שהתפלל, לומר שלום לחברו, לעשות צרכיו, (לצאת לדרך,) ומה נאמר עליו אם עשה?	"סתם לומר שלום מותר אבל להשכים לפתחו אסור. ואם השכים רב אמר כאילו עשאו במה דכתיב &quot;חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא&quot; ושמואל אמר במה חשבו לו ולא לה'.<p dir=""rtl"">אמר רב אידי בר אבין אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנאמר &quot;צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו&quot; ואמר בשם רב יצחק בר אשיאן כל המתפלל ואח''כ יוצא לדרך הקב''ה עושה לו חפציו שנאמר &quot;צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו&quot; [הרי&quot;ף והרמב&quot;ם גרסו אסור לצאת לדרך קודם שיתפלל]</p>"	ברכות יד.		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ג כיצד נדרש הפסוק &quot;וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע&quot;?	"א''ר יונה א''ר זירא כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע, שנאמר &quot;ושבע ילין בל יפקד, רע&quot; אל תקרי שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע. <p dir=""rtl"">ר' חייא א''ר יוחנן אמר כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר &quot;ושבע ילין, בל יפקד רע&quot;.</p>"	ברכות יד.		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד: א האם בין ויאמר לאמת ויציב מותר להפסיק?<p dir=""rtl"">האם חוזר ואמר אמת?</p>"	"ת&quot;ק אומר שהוי כבין הפרקים, ור' יהודה אומר שלא יפסיק דכתיב &quot;וה' אלוקים אמת&quot;, וכן פסק להלכה ר' אבהו אמר ר'יוחנן.<p dir=""rtl"">אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן חוזר ואומר אמת, ורבה אמר שאינו חוזר ואומר אמת.</p>"	ברכות יד:		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: ב האם אומרים פרשת ויאמר בלילה?</p><p dir='rtl'>והיכן מזכירים יציאת מצרים בלילה?	לא יתחיל ואם התחיל גומר, בבבל סברו ש'ואמרת עליהם' הוי התחלה ובמערבא אמרו שלא הוי התחלה עד שיאמר 'ועשו להם ציצית', לפיכך אמר אביי שאנו מתחילים כמו שמתחילים בא&quot;י אבל כיון שאצלנו זה כבר נקרא התחלה גומרים את כל הפרשה.</p><p dir='rtl'>אם אומר אני ה' אלוקיכם, אומר אמת, ואם לאו, אינו אומר אמת, וכדי להזכיר יציאת מצרים אומר 'מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך (וכו')'	ברכות יד:		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: ג למה קדמה 'שמע' ל'והיה אם שמוע' ו'והיה אם שמוע' ל'ויאמר'?	"ר' יהושע בן קרחה ביאר כדי שיקבל עליו מלכות שמים ואח&quot;כ עול מצות ואח&quot;כ 'ויאמר' שאינו נוהג אלא ביום בלבד.<p dir=""rtl"">רשב&quot;י מוסיף טעם ש'שמע' זה ללמוד וללמד ולעשות, 'והיה אם שמע' זה רק ללמד ולעשות, 'ויאמר' זה רק לעשות.</p>"	ברכות יד:		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: ד האם מניח תפילין קודם ק&quot;ש או לאחריו, ומה נאמר על מי שאינו עושה כן (2)?	קודם מניח תפילין ואח&quot;כ קורא קריאת שמע, [בהו&quot;א לרב קודם קורא את שמע ואח&quot;כ מניח תפילין.]</p><p dir='rtl'>כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, עולא אמר כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. ור' חייא בר אבא א''ר יוחנן כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים.	ברכות יד:		ב פרק
